נעמי פילאטיס

מיקי פלג רוטשטיין

​​את נעמי הכרתי בשנת 2005 באחד הסטודיואים הנחשבים לפילאטיס בת"א, וכבר אז היא גנבה אותי. כאמא צעירה לשני ילדים קטנים וכשחקנית תיאטרון,חיפשתי מקור כח ומאחז , בו אוכל לקבל משהו שונה ומקיף מכל מה שהכרתי וידעתי עד אז לגבי עבודת גוף, גמישות ותחזוק יומיומי של הכלי איתו אני עובדת ערב ערב על הבמה. את הפילטיס שנחשב אז לטרנד ולספורט חדש בארץ, לא הכרתי. לא ידעתי את משמעות החיבור של גוף- מרכז ונפש ולא לגמרי היה בי הביטחון, שכאן אמצא את השינוי אותו אני מחפשת, שלימים - ישמש לי כדרך חיים. לאחר שתי הפלות כואבות וחוסר אמון בי וביכולותיי הגופניות, התוודעתי לפילטיס ,לתורתו ולנעמי. נדמה לי כי הצבעת האמון הראשונה בנעמי, נולדה מתוך העובדה שגם היא בעברה (כמוני), באה מתוך עולם המחול והרקדנים, אלו שמכירים את הגוף והנפש, יותר טוב מכולם. מצאתי את עצמי עובדת במרץ, ברצון ובהתמדה, בחיוך ובחשק, שלוש פעמים בשבוע תחת שרביטה בהדרכתה ובניצוחה של נעמי המופלאה. ההוראה וההכוונה, השאיפה לפעול דרך הגוף במידת יכולתו (לא פחות ולא יותר), דרך הטיפול המסור, כמו גם האופן האישי והחם לצד העיקשות שבהתמדה, הם הם כולם פרי עבודתה הקשה של נעמי, שגרמו לי לחזור אליה ואל הפילטיס שוב ושוב. לאחר כשנתיים לערך, החליטה נעמי לצאת לדרך עצמאית ולפתוח בביתה סטודיו קטן ואינטימי. כמי שהצליחה לשמור עלי, לא לוותר לי , לשפר את יכולותיי ולהעצים אותי הן כבנאדם, היה לי ברור שאלך אחריה באש ובמים- ואכן כך עשיתי. הסטודיו שברמת השרון נמלא בנשים צעירות ובוגרות שבאות מידי יום, להתאמן,לתחזק ולשפר את יכולותיהן הגופניות ,לטפל בעצמן ולהרגיש את העוצמה המיוחדת הזאת שמתפרצת מתוך נעמי. כמי שמתאמנת זה מכבר שבע שנים, בהן גם ילדתי את ביתי השלישית והספקתי עוד כמה חלומות קטנים, אוכל להעיד שחלק ניכר מהצלחותיי והישגי הגופניים כמו גם האישיים, נזקפים לי בזכותה הרבה של נעמי שלא ויתרה עלי אף לא לרגע אחד. בתקופות עמוסות עבודה ,הצגות ונסיעות, בתקופת ההריון, וגם בתקופות הפחות טובות, במסירות ובהתמדה, באנרגיה בלתי נדלית, ביכולת המיוחדת לראות אותי, לדעת איך לגשת אלי, להבין את הגוף שלי והצרכים שלו בכל פעם מחדש, רק את יכולת לי. אני מודה לך מורתי, מנטורית יקרה שלי, ומודה לאלוהים על כל יום שהגורל הפגיש בינינו. אין כמוך בעולם.